הבלוג של אורן

כתיבה שיווקית

תרגיל מדהים בכתיבה שיווקית

תרגיל מדהים בכתיבה שיווקית שיגרום לכם להבין אם מישהו בכלל יקרא את מה שכתבתם!

אז מה הדבר השני הכי חשוב כשניגשים לכתיבת טקסט שיווקי אחרי שהבנו למי? (הראשון הוא למי כותבים)
התשובה היא הכותרת
הכותרת מהווה לפחות 50% מההצלחה של הטקסט,
ופחות חשוב כמה הטקסט שמגיע אחרי הכותרת הוא חזק ומדוייק כי הסיכוי שיקראו אותו הוא נמוך מאוד עם כותרת לא מספיק חזקה.
ועכשיו נשאלת השאלה הבאמת חשובה,
איך יודעים שהכותרת מספיק חזקה?
עושים תרגיל (אמיתי או דמיוני)
עדיף אמיתי לפחות כמה פעמים עד שמבינים את העניין,
ומפרסמים את הכותרת לבד,
בלי לוגו
בלי תמונות
ובלי טקסט ארוך להסבר
אבל כן עם הנעה לפעולה
מספר טלפון או כפתור לשליחת הודעה,
ובודקים אם זה ממיר.
כמובן שזה חייב לפגוש את הקהל יעד הנכון והמדוייק אחרת זה ממש לא משנה.
אם זה לא ממיר בכלל
כנראה שהכותרת לא מספיק טובה
ואז ממשיכים לעבוד עליה,
כל מילה חשובה.
נ.ב
האורך של הכותרת פחות רלוונטי

קראתם עד הסוף?

כתבה מאת אורן בן דוד יועץ עסקי

מומנטום וזמן תגובה

זמן תגובה

יש הבדל עצום בין להיות במומנטום (חיובי או שלילי) אם יש דבר כזה מומנטום שלילי לבין לראות את התוצאות של זה בפועל.

נניח והספינה שלך שטה ופתאום מישהו הזיז את ההגה חצי סנטימטר ימינה ולא שמת לב, אז בדקות או בשעות הראשונות כמעט ולא יהיה שינוי בכיוון של ההפלגה, אבל תמשיך ככה לכמה ימים או שבועות ותגיע ליבשת אחרת מזאת שתיכננת, וזה אם לא יגמר לך הדלק, האוכל והמים.

השפעות על התזרים

עכשיו נניח שיש לך עסק שמגלגל הרבה כסף, ובשלב מסויים הוא מתחיל להפסיד, או להרוויח הרבה פחות, אז בימים או החודשים הראשונים לא תראה שינוי גדול בתזרים, אבל אם זה ימשך לאורך זמן אז אתה בבעיה גדולה.

אותו דבר גם בכיוון ההפוך, נניח ותקופה ארוכה היית בגרעון, וההוצאות היו יותר גדולות מההכנסות, ואז ביום אחד עברת משלילי לחיובי, יש יותר הכנסות מאשר הוצאות, גם אז בימים או בשבועות הראשונים לא תרגיש שום הבדל בתוצאות, אבל לאורך הזמן תגיע לאמריקה.

זיהוי המגמה

עכשיו יש כמה דברים חשובים שכדאי לשים אליהם לב, הראשון הוא כמה זמן לוקח לך לזהות את המגמה, האם אתה במומנטום חיובי או שלילי?

וכאן יש סוף סוף יתרון למספרים הקטנים, ככל שהמספר קטן יותר ככה ניתן לזהות את המגמה מהר יותר, וגם להרגיש את התוצאות מהר יותר, גם במגמה חיובית וגם בשלילית.

הדבר השני הוא להבין שאם כבר זהית את המגמה אז הרבה יותר קל לך לפעול לשנות או להגביר אותה.

והדבר השלישי הוא להבין את המשמעות של הזמן בתהליך, ופה אני מדבר בעיקר על המגמה החיובית, גם כשהדברים מתחילים להשתפר לוקח זמן להרגיש את התוצאות ולנשום לרווחה.

הזמן הזה הוא קריטי מבחינת ההרגשה, כי מצד אחד אתה כבר יודע שהמגמה היא חיובית, ומצד שני עדיין הכל לחוץ וכואב, והידיעה שהמגמה היא חיובית צריכה לתת את הכח להמשיך, כי ההצלחה הופכת לבלתי נמנעת.

הצלחה בלתי נמנעת

אני אוהב את המונח הזה אבל הוא גם מסוכן, כי הוא עלול להטעות אותך, עלול לגרום לך להמשיך לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולא להצליח, ולהוסיף עוד כח ועוד עשייה, ולשכוח שאולי ההגה זז חצי סנטימטר ימינה ובכלל לא שמת לב בדרך.

הכיוון חייב להיות ברור ומדוייק כל יום מחדש, כל בוקר, לפני שיצאת לעשות בכל הכח, לבדוק את המצפן ולדעת שהכיוון עדיין נכון, והמטרות שאתה רוצה עדיין רלוונטיות ועדיין משמעותיות עבורך.

יכול להיות מאוד שכבר לא וזה בסדר, מותר לשנות את דעתך, מותר ואפילו רצוי לשנות את המסלול בהתאם לדרך, ולא רק בגלל הדברים שפוגשים בדרך אלא בעיקר בגלל השינוי שבך.

המסלול הבטוח להשיג תוצאות הוא להמשיך לעשות ולהמשיך לבדוק את נכונות המסלול.

כתבה מאת אורן בן דוד יועץ עסקי

ארבעה שלבים לתודעה

ארבעה שלבים של תודעה,

שבהם שני שלבים מיותרים,(שלב ראשון ורביעי)

ואולי לא?

תחליטו לבד

משתף במשהו ששמעתי לאחרונה אשר מחלק את האנשים לארבעה שלבים שבהם הם יכולים להיות מבחינת התודעה שלהם

המלצות על אורן בן דוד יועץ עסקי

אמנם זאת חלוקה גסה וקצת כוללת אבל כן יכולה לעשות טיפה סדר, ולגרום לנו להבין איפה אנחנו נמצאים ברמת התודעה, ובאיזה תודעה אנחנו רוצים להיות.

שלב ראשון

*שלב הקורבנוּת*

זה השלב שבו לא לוקחים אחריות, אין לנו שליטה על מה שקורה, אבל כן מומלץ להתלונן, והרבה.   מתלוננים על המצב, על המדינה, על החיים ועל האנשים האחרים. לא חושבים לרגע לעשות משהו אחר, כי אין טעם. זה לא משנה מה נעשה, כי זה לא ישנה את המצב. המצב הרבה יותר גדול מאיתנו.    ואם זה מה שמאמינים אז ברור שלא עושים כלום, באמת שאין טעם.                                                בלי להיכנס למספר המדוייק של מי נמצאים בשלב הזה, זה השלב שרוב האנשים בעולם נמצאים בו (לא אתם).

השלב השני

*שלב ההתעצמות*

זה השלב שבו מתחילים להבין שיש לנו שליטה, יש לנו שליטה על המעשים שלנו, יש לנו שליטה על הגישה שלנו ויש לנו שליטה על התוצאות שלנו. זה השלב שבו מתחילים לקחת אחריות, ללמוד דברים חדשים, לבדוק גישות חדשות, ללכת ליעוץ וטיפול, להטמיע הרגלים חדשים, לשים לב לסביבה, ולהקיף את עצמנו באנשים מתעצמים נוספים. שלב ההתעצמות הוא שלב מעולה בתור שלב ביינים, בתור תקופת הכשרה ולמידה של חוקי החיים. אי אפשר להישאר בו יותר מדי זמן כי הוא מעמיד את התודעה שלנו כל הזמן במבחן.           לקחנו אחריות, התחלנו ללמוד ולעשות אבל לא הכל עובד, התוצאות לא תמיד מגיעות, ואם יותר מדי פעמים לא קיבלנו את התוצאות שרצינו, מאוד קל להידרדר בחזרה לשלב הקורבנוּת. המטרה היא להתקדם ולעלות שלב בתודעה, להגיע לשלב שבו אפשר להישאר, לשלב עם משמעות ועם תוצאות.

השלב השלישי

*שלב הכניעה*

לא נשמע טוב כניעה, אבל בכל זאת שלב מעולה. כניעה לא כוויתור, אלא כניעה כתובנה עמוקה.      כניעה לחוקי היקום, וכניעה לתובנה שיש גם כח גדול מאיתנו. שלב שבו לוקחים אחריות מלאה על כל מה שאפשר, ומשחררים את כל מה שלא באחריותנו.   אנחנו אחראים באופן מלא על איך אנחנו פועלים, מה אנחנו רוצים ואיך אנחנו מרגישים עם מה שקורה, אבל לא תמיד אחראים על מה שקורה. בשלב הכניעה מבינים את השפע, רואים את ההזדמנות בכל דבר ומשחררים מהר דברים שלא חייבים להישאר.

השלב הרביעי

*שלב ההתעלות*

השלב שבו מתעלים מעל החומר, מתחברים עם הכח הגדול ומגיעים להארה. זה השלב התיאורתי, לא בגלל שהוא לא באמת מעשי אלא בגלל שעדיין לא פגשתי מישהו שהיה או נמצא בשלב הזה. כרגע מבחינתי זה שלב של תודעה שנמצא רק בתודעה של מי שנמצא בו. מי ששואף להגיע לשלב ההתעלות ימצא את הדרך לשם. ומי שרוצה לשפר את חייו כאן, יעשה את כל מה שהוא יכול ויכנע!

ארבעה שלבים של תודעה

שניים מהם מיותרים

ואולי לא?

כתבה מאת אורן בן דוד יועץ עסקי

למשוך או לדחות לקוחות!

– לפי הגודל של פתח העסק

ההחלטה לגביי הדרך שבה אוספים לידים (מתעניינים) חייבת להיות מותאמת לדרך שבה מטפלים בהם.

איסוף לידים הוא הפתח של העסק, וההחלטה על הגודל של הפתח הזה תלויה באפשרות שלנו לטפל בצורה הכי טובה במתעניינים.

למשוך או לדחות את הלקוחות בהתאם לקריטריונים שאנחנו מציבים.

אם אנחנו מעוניינים במספר גדול של מתעניינים, ואנחנו גם מסוגלים לטפל במספר גדול של מתעניינים, והכי חשוב אם משתלם לנו לטפל במספר גדול של

מתעניינים, אז המסר שאנחנו נעביר יכלול מספר קטן מאוד של הגבלות אם בכלל. זה אומר בערך ״אם יש לך ארנק ודופק תגיע אליי״ זה אומר גם הרבה פחות ייחוד, וסינון הרבה יותר גדול בשלב המכירה בפועל.

המתעניינים מגיעים הרבה פחות מוכנים, שואלים הרבה יותר שאלות, וסוגרים הרבה פחות. בהנחה שיש לנו תקציב גדול להגיע לכמות מאוד גדולה של מתעניינים, ואנחנו ערוכים לטפל בכולם אז פתח רחב לעסק זה מעולה.

רוב בעלי העסקים הקטנים והבנוניים לא באמת ערוכים לפתח רחב…

…גם מבחינת טיפול נכון ויעיל במתעניינים וגם מבחינת תקציב השיווק.

ולכן במקרה כזה פתח צר לעסק יהיה הרבה יותר יעיל והרבה יותר משתלם. פתח צר לעסק אומר שאני מגדיר בצורה מאוד מדוייקת מי מתאים להיות לקוח שלי, והרבה יותר חשוב מי לא מתאים להיות לקוח שלי.

אל תפנה אליי בכלל אם אתה לא 1,2,3,4

פתח צר כזה ידחה חלק גדול מהמתעניינים אבל אלו שכן יתאימו, יגיעו הרבה יותר מוכנים, ויקנו בקלות.

הם מתאימים אליך בדיוק כמו שאתה מתאים אליהם.

#מעסק #רגיל #לעסק #בלתי #רגיל

כתבה מאת אורן בן דוד יועץ עסקי

הפוקוס הקטן והפוקוס הגדול

הפוקוס הקטן והפוקוס הגדול כמו שלא הכרתם

שניהם ממקדים את האנרגיה ושניהם מאוד חשובים לשיפור בתוצאות.

פוקוס הוא מיקוד מיטבי, פחות מדי ממנו והתמונה מטושטשת, יותר מדי ממנו והתמונה נשרפת.

לכן חשוב למצוא את הפוקוס המיטבי תנועות קלות ימינה ושמאלה והופ אתה בדיוק בנקודה.

כולם מכירים את הפוקוס הקטן, ובכל זאת כמה מילים עליו לפני שנעבור לפוקוס הגדול שלא הכרתם.

הפוקוס הקטן הוא כאן ועכשיו

ברגעים של העשייה מקד את עצמך, תן תשומת לב למה שאתה עושה.
תן אנרגיה ממוקדת, והעצמה תגדל, המנע מהסחות דעת, והיעילות תעלה.

הפוקוס הקטן הוא רגעי ומכוון משימה.

כל אחד יכול להיות בפוקוס הקטן, גם אם זה לפעמים טיפה מאתגר.
גם אם יש לך הפרעות של קשב וריכוז יש לך גם פוקוס קטן בין ההפרעות.

הפוקוס הגדול לעומת זה הוא הרבה יותר מורכב,

דורש יותר עבודת הכנה ומייצר תוצאות הרבה יותר משמעותיות.

הפוקוס הגדול הוא לפעמים התמונה הגדולה של מה שאנחנו רוצים ליצור.
החיבור של הפרטים הקטנים וההטמעה שלהם בתוך התמונה הגדולה.

יש שיקראו לזה חזון, או הגשמת היעוד או המטרה הבאה. 

בתוך הפוקוס הגדול יש גורם אחד שאחראי על איכות התוצאה, והחיבור הנכון של כל הפרטים הקטנים שירכיבו את התמונה הגדולה.

הגורם הזה נקרא ״מיינדסט״, הלך הרוח שלך ואיכות המחשבה בתקופה נתונה.

המיינדסט שלנו הוא לא גורם קבוע, הוא גורם משתנה.
הוא משתנה ומושפע גם  מגורמים חיצוניים וגם מגורמים פנימיים.
הגורמים הפנימיים הם מערכת הרגשות שלנו, החושים שלנו ורמת שחרור האנרגיה.

בהנחה שכל האנרגיה כבר נמצאת בתוכנו, והאחריות שלנו זה לשחרר אותה בצורה נכונה לטובת הפעילות והעשייה שלנו.

גם המיקוד דורש מאיתנו שחרור של אנרגיה מדודה ומדוייקת עבור כל פעולה וכוונה.

המיינדסט מושפע גם מגורמים חיצוניים (שכמובן משפיעים גם מבפנים), הגורמים החיצוניים הם הסביבה, הקרובה והרחוקה. האנשים שנמצאים סביבנו במהלך היום, הנופים שאנחנו רואים ואפילו מזג האויר.

הרעיון בפוקוס הגדול הוא ליצור רצף, מיינדסט קבוע או מתחדד ככל האפשר שיוצר לנו את הרצף האנרגטי.

ממש כמו שמתאמנים לקראת מרתון, יש תאריך ידוע מראש ותקופת אימונים מוגדרת. התקופה המוגדרת היא בדיוק הפוקוס הגדול.

ממש כמו בהכנה למרתון

אז ממש כמו בהכנה למרתון גם בדרך להגשמת כל חזון או תמונה גדולה בחיים, יש פוקוס קטן שהוא כל אימון בפני עצמו, עם האתגרים וההתמודדויות בתוך האימון עצמו (כאן ועכשיו) יש את הפוקוס הגדול, תקופת זמן מוגדרת מראש שמגובה בתכנית פעולה, סביבה מתאימה ורצף אנרגטי שהופך להרגל קבוע בתוך התקופה.

חלק מההרגלים ישארו איתנו לנצח וחלק אחר ישרת אותנו הכי טוב רק בזמן של ההתמקדות בפוקוס הגדול

לכן מאוד חשוב להגדיר ולתכנן מראש את הפוקוס הגדול, ולצפות לתוצאות בהתאם.

תמונת פרופיל של אורן בן דוד

אורן בן דוד

יזם, יועץ עסקי, קופירייטר

הרשמה לניוזלטר

צור קשר עם אורן בן דוד

לתיאום שיחה

ניתן גם להשאיר הודעה ואחזור אלייך בהקדם

תמונה של ספר אודיו

ספר אודיו במתנה

"אלמנט ההצלחה העסקית"

להרשמה יש להכניס את השם שלך ואת כתובת המייל והפרק הראשון יגיע אלייך למייל תוך כמה דקות